1. הבריחה מרצועת הביטחון בדרום לבנון, שהפכה את חזבאללה לאיום קיומי על גבולה הצפוני של ישראל. 2. ״שיחות השלום״ עם ערפאת בקיימפ דיוויד, שיצרו תקדימים בכל הנוגע לויתורים מדיניים של ישראל וסללו את הדרך לויתורים הנוראים יותר אותם מוכן היה לבצע אהוד אולמרט. 3. כשלון ״שיחות השלום״ בקיימפ דיוויד אפשר לפלשתינאצים לפתוח באינתיפאדה השנייה. צה״ל ושאר כוחות הביטחון היו שבויים בקונספציית השלום ולא היו ערוכים לפרץ האלימות הקטלני שבו איבדו את חייהם מעל ל-1,100 ישראלים. 4. הרעיון של הפיכת צה״ל ל״צבא קטן וחכם״, שהפך את ישראל לתלויה בחסדי אחרים, באופן ברור ביותר במלחמה האחרונה. 5. ההסתה האלימה והמופרעת נגד ממשלות ימין נבחרות, עידוד מרי אזרחי, סרבנות לשירות צבאי וצפי ל״גופות בירקון״ שיסללו את דרכו של ברק חזרה לשלטון - כל אלה החלישו את מעמדה של ישראל ועודדו את החמאס לבצע את טבח ה-7 באוקטובר בתוך הבנה שהפילוג בישראל החליש את כוחו של צה״ל ואת כושר עמידתה ולכידותה של החברה הישראלית. 6. קשריו ההדוקים של ברק, ראש ממשלה לשעבר, עם ג׳פרי אפשטיין - למרות כל המידע המצטבר על פשעיו המיניים של זה, מציגים את ישראל באופן שלילי ביותר בעולם ומתדלקים את האנטישמיות המשתוללת.

לזלי וקסנר טוען שלא היה מודע להיקף ההונאה עד שגילה אותה ב-2007, אך הוא מאשים את אפשטיין בגניבת סכומים גדולים ממנו וממשפחתו. על פי דיווחים, אפשטיין קיבל העברות בשווי כמיליארד דולר מווקסנר (כולל מניות ומזומן), אך חלקן היו לגיטימיות כתשלומים לניהול כספים, בעוד שהונאה כללה מאות מיליונים דרך ייפוי כוח. היקף ההעברות ווקסנר העניק לאפשטיין ייפוי כוח מלא לניהול הונו בשנות ה-80 וה-90, מה שאפשר לאפשטיין למשוך עשרות או מאות מיליוני דולרים. ב-2007 גילה ווקסנר את ההונאה, כולל רכישת נכסים בשמו ואז העברתם לעצמו במחיר נמוך, ואפשטיין החזיר חלק מהכסף.